בדיקת SIBO : מדריך לבדיקת הנשיפה לריבוי חיידקים במעי הדק

0:00שלום לכולם. אם גם אתם סובלים מתסמינים, מתמשכים במערכת העיכול ולא ממש מוצאים תשובות, יכול להיות שההסבר הקצר הזה יעזור לשפוך קצת אור. אנחנו הולכים לדבר על מצב רפואי די שכיח, שלפעמים קצת חומק מהרדר ועל הדרך הפשוטה לזהות אותו. אז בואו נתחיל מהמקום שהרבה אנשים אולי מכירים מקרוב, התחושה הזאת שמשהו לא בסדר, למרות שכל הבדיקות חוזרות תקינות. התחושות האלה, נפיחות, גזים, כאבי בטן, הם כל כך מוכרות להרבה מאוד אנשים ובמיוחד אחרי הארוחות. הבעיה מתחילה כשאין לזה הסבר ברור וזה כמובן מוביל לתסכול גדול ולחיפוש מתמיד אחר תשובה. כן, הרשימה הזאת מוכרת נפיחות בטן שיכולה להיות ממש משמעותית, גזים, כאב, שלשול, עצירות, לפעמים גם וגם.

0:45ואפילו תחושה שמתמלאים מהר מדי בארוחה. כשהתסמינים האלה הופכים כרוניים זה באמת יכול להיות מאוד מתסכל וזה אולי החלק הכי קשה התסכול הזה כשהבדיקות חוזרות תקינות אבל התסמינים ממשיכים בשלהם זה מצב של לעיתים קרובות מוביל להגדרה של תסמונת המעי הרגיש שזו הגדרה נכונה במקרים רבים אבל לפעמים מתחת לפני השטח מסתתרת סיבה בסיסית שדורשת בדיקה קצת אחרת כדי לחשוף אותה אז אם הבדיקות הסטנדרטיות תקינות מה בכל זאת קורה שם בפנים ובכן נראה שהתשובה נמצאת בחוסר איזון במערכת האקולוגית העדינה של המעי שלנו. כדי להבין את זה, חשוב להכיר את ההבדל המהותי בין שתי שכונות במערכת העיכול. המעי הדק הוא כמו כביש מהיר. המזון אמור לעבור בו די מהר ותוך כדי תנועה נספגים ממנו כל הדברים הטובים. במצב תקין אין בו הרבה חיידקים.

1:33לעומת זאת המעי הגס הוא אזור המסיבה. שם גרה אוכלוסייה צפופה מאוד של חיידקים שתפקידם לפרק סיבים תזונתיים. סיבו או בעברית שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק זה בדיוק מה שקורה כשיש בלבול בין השכונות. כלומר, כשהחיידקים מאזור המסיבה של המעי הגס, נודדים ומתיישבים בכמויות גדולות בכביש המהיר של המעי הדק. ומה קורה אז? כשהחיידקים האלה פוגשים את הפחמימות שאנחנו אוכלים מוקדם מדי במעי הדק, הם מתחילים לחגוג ויוצרים המון גז. המסיבה הזאת שקוראת במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון היא בעצם המקור הישיר לנפיחות, לגזים ולכאב שמרגישים. וכדי לסבך את העניינים עוד קצת, חשוב לדעת שלא תמיד מדובר רק בחיידקים. לפעמים יש שגשוג של יצורים מיקרוסקופיים אחרים שנקראים מטנוגנים והם מייצרים גז מסוג אחר, גז מתן. למצב הזה אנחנו קוראים IMO. אוקיי? אז אם בדיקות כמו גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה או בדיקות דם לרוב לא מזהות את המצב הזה, איך בכל זאת אפשר לאבחן אותו? הסיבה היא שהבדיקות האלה הן מצוינות, אבל הן בודקות את המבנה, את האנטומיה של המעי. הן כמו מצלמה שמסתכלת על הקירות. הן לא יכולות למדוד את הפעילות הכימית התפקודית של החיידקים ובדיוק בשביל זה אנחנו צריכים בדיקה מסוג אחר בדיקה פונקציונלית כזאת שמודדת לא איך המעי נראה אלא מה החיידקים שחיים בו עושים וכאן בדיוק נכנסת לתמונה בדיקת הנשיפה העיקרון מאחורי הבדיקה הוא למעשה די פשוט וגאוני שותים תמיסת סוכר מיוחדת אם יש במעי הדק עודף חיידקים הם יציסו את הסוכר הזה ויצרו גזים מימן או מתן הגזים האלה נספגים מהמעי אל זרם הדם מגיעים לריאות ובסופו של דבר נפלטים החוצה בנשיפה והנקודה החשובה היא שהגוף שלנו התאים שלנו לא מייצרים את הגזים האלה לכן אם אנחנו מוצאים אותם באוויר הנשף אנחנו יודעים שהם מגיעים מפעילות של חיידקים אבל ויש פה אבל גדול וחשוב כדי שהבדיקה הזאת תהיה מדוייקת ואמינה יש שלב אחד שהוא קריטי לחלוטין וזו ההכנה לקראתה ההכנה היא באמת המפתח להצלחת הבדיקה כל סטייה מהנחיות עלולה פשוט להוביל לתוצאה שגויה ההכנה כוללת דיאטה מיוחדת יום לפני, צום והפסקה של תרופות ותוספים מסוימים. המטרה היא בעצם לנקות את השטח כדי שהבדיקה תשקף אך ורק את מה שקורה בתגובה לסוכר ששותים במהלכה. אני תמיד אומר למטופלים שלי ואני אגיד את זה גם כאן. בדיקת סיבו טובה מתחילה בהכנה טובה. ההקפדה על ההנחיות היא זו שעושה את כל ההבדל בין תוצאה ברורה לתוצאה מבלבלת.

4:08חשוב להדגיש שהבדיקה עצמה היא החלק הקל. היא פשוטה ולא פולשנית בכלל. בסך הכל נושפים לתוך שקית מיוחדת כמה פעמים לאורך כשעתיים שלוש. אין פה מחטים, אין קרינה, אין הרדמה, שום דבר כזה. אוקיי, אז עברנו את הבדיקה. מה קורה עכשיו? מה בעצם אומרות התוצאות? וחשוב מכך מה השלב הבא? החלק המקום הנכון תלוי בסוג הסוכר שבו השתמשו בבדיקה. גלוקוז למשל נספג די מהר ולכן בודק בעיקר את החלק העליון של המעי הדק. לקטולוז לעומת זאת לא נספג כלל וממשיך לאורך כל המעי הדק מה שנותן לנו תמונה רחבה יותר. הבחירה ביניהם עוזרת לנו כמובן למקד את האבחנה אבל זה לא רק אם יש גז אלא גם איזה סוג של גז. זה חלק קריטי בפאזל. לרוב אנחנו רואים קשר בין ייצור עודף של מימן לבין תסמין של שלשול בעוד שייצור עודף של מתן במצב של IMO קשור יותר לתסמין של עצירות.

5:02והממצא מעניין לגבי מתן הוא לא רק תוצר לוואי. אנחנו יודעים היום שהגז הזה כשהוא בכמות גבוהה יכול להאט באופן פעיל את תנועתיות המעי וזה מסביר את הקשר החזק שאנחנו רואים בין רמות מתן גבוהות לבין עצירות. ופה אנחנו מגיעים לנקודה הכי חשובה הטיפול. מכיוון שלא כל סיבו הוא אותו הדבר גם הטיפול הוא לא אחיד. הוא מותם אישית לפי סוג הגז שנמצא בבדיקה. במקרה של מימן למשל, הטיפול יהיה לרוב סוג אחד של אנטיביוטיקה. במקרה שמתן נצטרך לעיתים קרובות טיפול משולב וכמובן הטיפול יכלול גם התייחסות לתזונה ולפעמים גם לגורמים אחרים שקשורים לתנועתיות המעי.

5:42חשוב לי לסיים עם מסר מאוזן. סיבו היא אבחנה אמיתית אבל היא גם מורכבת. אבחנה חיובית היא לא סוף הסיפור אלא בעצם תחילתו של מסלול ברור יותר. בדיקה נכונה, פענוח מקצועי ותוכנית טיפול מותמת אישית הם הכלים שיכולים לשפר משמעותית את איכות החיים וכל זה כחלק מתהליך רפואי מסודר. אז אם התסמינים מוכרים והתשובות עדיין לא נמצאו בהחלט ייתכן שבדיקת נשיפה פשוטה יכולה להיות החלק החסר בפאזל. הבנת המנגנון מאחורי התסמינים היא תמיד הצעד הראשון בדרך למציאת פתרון ובסופו של דבר להחזיר את השליטה לאיכות החיים.